גז"ד לקטין שהורשע בביצוע מעשי סדום בקטינים בני 6 ו- 7

א.         כללי:

מקרה מחריד עומד במרכז התיק שבפנינו. ביום 14/9/07 בשעות הצהריים ביצע הנאשם, יליד שנת 1992, עבירות מין קשות בשני שכניו הקטינים בני כ- 6 ו-7 שנים.

ביום 24/10/07 הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן וקבענו שהנאשם ביצע את אשר יוחס לו בכתב האישום וביום 3/7/08 הרשענו אותו וזאת לאור בקשת המאשימה והסכמת ב"כ הנאשם ובעיקר לאור חומרת המעשים ועמדת שירות המבחן.

ב.         ואלו הן עיקרי כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם:

בשכנות לנאשם מתגוררים א.י. - קטין יליד 28/10/00 (להלן: " המתלונן א'") וכן ו.א. - קטין יליד 25/11/99 (להלן: " מתלונן ו") (ושניהם להלן יקראו " המתלוננים").

ביום 14/09/07, בשעה 14:00 לערך, פגש הנאשם במתלוננים ליד ביתו והוביל אותם למבנה מבודד באחד הבניינים הסמוכים. שם הפשיל הנאשם את מכנסיו ותחתוניו והחדיר את איבר מינו לפיו של מתלונן א', שוב ושוב, כשהוא אוחז בראשו.

לאחר מכן, הורה הנאשם למתלונן א' להפשיל את מכנסיו ותחתוניו ולשבת עליו, ואז הנאשם החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של מתלונן א'. בהמשך, החדיר הנאשם  את איבר מינו לפיו של המתלונן ו'. ולבסוף, הורה הנאשם למתלונן ו' להחדיר את איבר מינו לפיו של מתלונן א', והמתלוננים ביצעו את הוראותיו.

במעשים אלו, ביצע הנאשם שלושה מעשי סדום במתלוננים, שטרם מלאו להם 14 שנים וכן ביצע מעשה סדום נוסף בכך שאילץ את המתלונן ו' להחדיר את איבר מינו לפיו של א'.

ג.          העבירות בהן הורשע הנאשם:

על יסוד הודאתו,  הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות: ביצוע שלושה מעשי סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בצירוף סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן, " החוק") ועבירה נוספת של מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בצירוף סעיף 345(א)(3) לחוק וסעיף  350 לחוק.

ד.הליך הגשת תסקירי המבחן

לאור גילו של הנאשם ולאור מצוות המחוקק ביקשנו ביום 24/10/07 משירות המבחן להכין תסקיר אודות הנאשם. כבר עתה אציין שהליך הכנת התסקיר נמשך מספר רב של חודשים וזאת בכדי למצות בבדיקה מעמיקה את אפיקי הטיפול האפשריים ובין השאר לצורך הכנת תסקיר יסודי ומעמיק.

לצורך הכנת התסקיר נתנו ביום 24/12/07 צו הסתכלות ואבחון במסגרת המעון הנעול "גלעם" למשך שלושה חודשים ובהמשך הארכנו זאת בעוד 30 ימים.

התסקיר המרכזי שהוגש סקר בהרחבה את מסכת חייו של הנאשם לרבות הרקע המשפחתי בו גדל, ילדות הקשה והיותו קורבן לאלימות מצד הוריו, מאפייני אישיותו ורמתו השכלית ויחסיו עם קבוצת גילו, מסוכנותו, יחסו לעבירות שביצע וכן לקורבנות העבירה.

כמו כן התייחס התסקיר לגורמי הסיכון הרבים שנשקפים מהנאשם ובהן: קושי בקבלת אחריות על העבירות, היעדר מוטיבציה לטיפול, אי הבנת חומרת מעשיו, נסיבות ביצוע העבירות, התמודדותו הרגשית, מיומנויות בין אישיות ירודות, פיגור קל עד גבולי, תגובה אימפולסיבית וחסרת ריסון במצבי לחץ, שימוש במנגנוני הגנה רבים, עולמו הפנימי רווי באלימות ודפוסי חשיבה אנטי סוציאליים.

התסקיר מתייחס לתקופה בה שהה הנאשם במעון "גלעם". בזמן שהותו התעוררו בעיות תפקוד וצוין כי המשך שהותו לא תועיל להורדת רמת הסיכון וזאת בהיעדר יכולת ורצון להיעזר בטיפול. מכאן שהצוות במעון "גלעם" לא המליץ על מסגרת טיפולית במעון  ובעניין זה צורף דו"ח מטעם המעון.

המסקנה הסופית של תסקיר זה הייתה שהנאשם: "זקוק למסגרת טיפול סגורה, מכילה, בעלת גבולות ברורים, אשר תיתן מענה מערכתי כוללני לסיכון ולקשיים." מכאן שהתבקשנו לתת אורכה נוספת לשירות המבחן בכדי לבחון עמדתם שוב.

ביום 12/6/08 הודיע שירות המבחן שנבחנה אפשרות טיפול נוספת ביחס לנאשם, קרי, השמתו בפנימיית "בני ארזים", יחד עם זאת התקבלה תשובה שלילית מהפנימייה. בסופו של יום, שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית.

ביום 2/7/08 התקבלה הודעה נוספת משירות המבחן ובה צוין כי מסקנתם לא השתנתה גם לאחר שיחה נוספת עם הנאשם ולאחר קבלת דו"ח נוסף ממעון "גלעם".

לסיכום, צוין כי שירות המבחן מיצה את כל האפשרויות הטיפוליות ומכאן שאין בידיהם כל המלצה טיפולית כלשהיא.

ה.         טענות הצדדים:

1.         טענות המאשימה:

המאשימה עמדה על חומרתן הרבה של העבירות וציינה שאין מילים שיכולים לתאר את האירוע המחריד ואת שאט הנפש והטראומה שנגרמו למתלוננים ממעשיו של הנאשם.